אבק – פנזין למוסיקה אלטרנטיבית 1993-1992

תל אביב, 1992. מתוך תסכול ממחסור בעיתונות מוסיקה בישראל מחליטות קרני בן-יהודה ודנה קסלר – שתי תלמידות י"ב – לפתוח פנזין מוסיקה אלטרנטיבית. הרעיון הוא לייצר גירסה מקומית, ברוח ה-DIY, של עיתוני מוסיקה בריטיים כמו "אן.אם.אי" ו"מלודי מייקר". הן מפרסמות מודעה בשער האחורי של "העיר" כדי למצוא כתבים, ותולות עוד אחת בחנות האוזן השלישית בשנקין. המשך

גליונות 1-5 להורדה | אבק 6 | פוסטרים | יצירת קשר

אבק 1
אבק 2
אבק 3
אבק 4
אבק 5

דפי A4, שדכן סיכות / דנה קסלר

לחובבי אינדי (או מוסיקה אלטרנטיבית, כמו שקראו לזה אז) בתחילת הניינטיז לא היה קל. אינטרנט עוד לא היה ומקורות המידע היחידים שלנו על מוסיקה היו ביקורות במקומונים, התכנית "120 דקות" ב-MTV, מוכרים בחנויות תקליטים וגליונות "מלודי מייקר" ו"אן.אם.אי" שהגיעו לאוזן השלישית באיחור ניכר. רצינו לקרוא על מוסיקה וגם היה לנו מה להגיד בנושא. אז אני וחברה שלי, קרני בן-יהודה, החלטנו לפתוח עיתון. למעשה החלטנו לפתוח פנזין, אלא שאז עוד לא ידענו שככה קוראים לזה. את המושג "פנזין" שמענו לראשונה כשמישהו כתב באחד המקומונים ששתי תלמידות י"ב מעירוני ד' פתחו פנזין.

המשך

אז הוצאנו פנזין / קרני בן-יהודה

הפנזין אבק יצא ב-1992. אני הייתי בת 17, עזבתי את בית הספר וצבעתי את השיער בצבע אחר כל חודשיים. דברים קרו בעולם ובארץ. דנה הציעה שנוציא פנזין ונכתוב על מוסיקה אלטרנטיבית. על דברים שהיינו רוצות לקרוא עליהם, או לחליפין, לכתוב עליהם. על דברים שלא כתבו עליהם אז בארץ. זה היה רעיון פנטסטי.

אז הוצאנו פנזין. חמישה גליונות של אבק וגליון נוסף שמעולם לא ראה אור. פרסמנו מודעות וחיפשנו כותבים. אספנו כתבות. דנה הקלידה במכונת כתיבה את כל הטקסטים וערכה.

המשך

מי הזיז את האוטופיה שלי? על אפר ואבק כוכבים / אבי פיטשון

כשקראתי לפני כמה שנים את 'דאנס אופ דייז', הספר המרגש על סצנת הפאנק וההארדקור של וושינגטון דיסי, לא יכולתי להימנע מלחוש תסכול. חשבתי על הסצנה האלטרנטיבית הישראלית של תחילת ואמצע שנות התשעים, ועל כך שאם אותן להקות בדיוק היו פועלות באמריקה ולא במזרח התיכון, היה להן מרחב פעולה גדול יותר להופיע, להקליט ולזכות בהכרה. הרגיזה אותי המחשבה שבישראל פעלו (וממשיכות לפעול) להקות שמעולם לא זכו להד המגיע להן (כן גם הלהקות שלי!), שאם היו אמריקאיות או בריטיות, היו נוטלות חלק בשיח ההשראה העולמי ומופיעות ברשימת ההשפעות של מוסיקאים בכל מקום. מצד שני, תמיד יכולתי להכיר בחן הייחודי של יצירה במקום בו היא חלוצית וחדשה ותמיד חשתי לוקאל-פטריוטיזם לסצנה הישראלית. גם היום, עשר שנים אחרי שעזבתי את ישראל, שזה אומר דרשני.

המשך





תודות:
לגיא כהן על הסריקות ולכותבי ומשתתפי אבק לדורותיהם